טיפול בילדים

*ההתנהגויות יכולות להיות: בהתפרצות זעם , הימנעויות למיניהם כמו לא לדבר עם מבוגרים (סלקטיב מוטיזם), חוסר שקט, פחדים, אי יצירת קשר עם ילדים, בעיות התנהגות קשות בבי"ס, עצירויות, עליות וירידות במצב הרוח.

הילד חווה מצוקה רגשית בתוך עצמו, ולעיתים הסביבה הקרובה מגלה חוסר אונים למצוקה זו וגורמת להחמרת המצב, או לא לשיפורו. התסכול של ההורה המגדל שאין הוא יכול לעזור לילדו גורמת לילד להרגיש כי המבוגר האחראי אליו לא יכול להגן עליו.
מטרת הטיפול הרגשי היא להחזיר לילד את החוויה כי המבוגר אינו נבהל מהמצוקה שלו אלא נמצא שם על מנת לעזור לו להתמודד טוב יותר עם המצוקה הרגשית שלו. משהו שמבין אותו, רואה את הקושי ומלמד אותו להתמודד איתו. מעורבות המטפל היא לפרש, לגשר , ולתווך לילד את המצבים הרגשיים השונים והכך לחזק את הביטחון העצמי של הילד והדימוי שלו בעיני עצמו.

משחק הוא פעילות, הנעשית בדרך כלל לשם הנאה, בידור ולימוד. מרכיבי המפתח במשחקים הם המטרות, החוקים, האתגרים ושיתוף הפעולה ההדדי.
ילדים המתקשים בויסות התנהגותי נוטים לרוב לשנות חוקים של משחק לצורך התאמתם לרצונות והדחפים שלהם.
בעבודה טיפולית באמצעות משחק, ילדים כאלו לומדים לווסת את ההתנהגות שלהם ולהתמודד עם קריאה מחודשת של קודים התנהגותיים במסגרת חברתית. המטפל המשמש כמתווך עוזר להם להבין טוב יותר את מצבם ולהתמודד אותו.
הילד לומד להיות מודע לצורך להתאים את קצב התנהגותו ואת רמת הפעילות השכלית שלו לרמת הדיוק הנדרשת ממנו בשעת ביצוע תפקיד או פעולה כלשהם.
התערבותו של המתווך נועדה להביא למודעותו של מקבל התיווך, כי ביכולתו לווסת ולבקר את הקצב והעוצמה של פעולתו הקוגניטיבית, מתי עליו להחיש ומתי לרסן את תגובותיו.

ההורים משולבים בטיפול, עם במפגשים משותפים עם הילד בחדר הטיפול . המטפל יעשה בתהליכים העולים בחדר והתייחס לאינטראקציות בין הילד להוריו. ההורים גם יזומנו בנפרד על מנת לקבל כלים איך להתנהג עם הילד לאור מה שעולה בפגישות האישיות בין הילד למטפל.